סלון ישראלי לצילום באגריפס 12 וצילום ומיצב לרגל על ההתנתקות
דורון סולומונס: "יום קניות/הערב בחדשות"
פתיחה ב-27 לאפריל בשעה 20:00
התערוכה תנעל 15/6/06
המרכז לאמנות עכשווית - הגלריה ע"ש רחל וישראל פולק, המכללה להוראת הטכנולוגיה
מתחם קלישר 5, תל-אביב טל: 03-5106111
האמן דורון סולומונס עובד בעשור האחרון כעורך חדשות מקצועי בערוץ 2. בעבודותיו הוא עורך ומעבד מחדש לאורך השנים חומרים חדשותיים (לעיתים קרובות כאלו שצונזרו על ידי הטלוויזיה לשידור) :תיעוד של פיגועים, אימונים של מחבלות מתאבדות, אופרות סבון, טקסטים, רצועות סאונד ודימויים ויוצר להם הקשרים חדשים. באמצעות פעולות אלו חושף סולומונס את המרכיבים של התקשורת החזותית ושל התקשורת המילולית, תוך כדי הצבעה על המוות והאלימות של הפוליטיקה.
הסרטים מכילים אלימות קיצונית השאובה מחומרים חדשותיים, תוכניות ספורט, סרטי אנימציה, תוכניות טלוויזיה מערוצים שונים, סרטי קולנוע, לצד סצנות שצולמו במיוחד. באמצעות רדי מייד, לעיתים מחתרתי, מייצר סולומונס, קריאה מפרקת ומחברת של המדיום הטלוויזיוני, של מיתוסים וחוויות מכוננות, עד לחשיפתה של חוסר המשמעות שלהם.
כאמן וכהורה הוא מבטא את הסכנות הפיזיות והפסיכולוגיות הנובעת מהמציאות הקיימת לצד חוסר הביטחון והחרדה אליה אנחנו נחשפים על ידי התקשורת ובכלל. סלומונס שואל שאלות כגון: "באיזה רגע הומר הרובה במצלמה?" ומזמין את הצופים להציץ בחומרים אסורים בכדי לחפש את התשובה לשאלה בשלל המניפולציות של המדיה.
בין העבודות שיוצגו שלוש עבודות חדשות:
תמונה קבוצתית עם מלחמה (2005), עבודה שנעשתה במיוחד עבור מוזיאון אינפלדרס פילדס , בלגיה, כמו בעבודתו אחים בדם (2004) גם כאן המלחמה והדה-הומניזציה הם נושאי עיסוק מרכזיים.
הערב בחדשות (2006) היא בבחינת תמונת ראי לוגית ומושגית של עבודתו שתיקותיי המקובצות (1996) לאחר עשר שנים של ליקוט וצירוף חומרים מחומרים שונים, של חילופי תפקידים כבמאי, עורך, אנטי-גיבור וסובייקט בסרטיו שלו, סוגר סולומונס מעגל, ועתה הוא בוחן שוב את גיבורי החדשות הדוממים: יונית לוי וגדי סוקניק.
בעבודה יום קניות (2006) עוסק סולומונס באופן ישיר בשפת הפרסום והמיתוג ובלקסיקון הקולנועי המוגבל שלה. תוך שימוש במיומנויות העריכה שלו ובשפת העריכה הוא מצליח לחתור תחת המסר וליצור דרמה שבבסיסה טרגדיה יומיומית, מינורית, המעמידה לא רק אותו עצמו, אלא גם את השפה החזותית, באור פתטי.
דורון סולומונס, Exquisite Corpse
"מקומי" קבוצת אמנים מהקטמונים בירושלים בתערוכה ראשונה
פתיחה: 26 לאפריל 2006 , 18:00, בגלריה העירונית בירושלים
בשנים האחרונות ניתנת לגיטימציה בשדה האמנות והאקדמיה, לאמנות שנעשית בתוך קהילות. פרויקטים מסוג זה אף משתתפים בביאנאלות ובתערוכות מרכזיות בחו"ל. קבוצת אמנים קהילתית כזו, קמה בשכונת הקטמונים בירושלים.
מדובר ביוצרים מקצועיים, שהציגו בתערוכות בארץ ובעולם, מרקעים אישיים שונים ומתחומים מגוונים באמנות הפלאסטית (ציור, פיסול, עיצוב קרמי, צילום, הדפס, יצירת נייר, גרפיקה, עיצוב אריזות, רישום) אמנים העוסקים (כקבוצה, וכפרטים) בשאלה "מהו מקומי". האמנים יוצרים מתוך חקירה אישית ואמנותית של החיבור שלהם למקום- שכונת הקטמונים, על מאפייניו החברתיים- כלכליים, והאסתטיים- סביבתיים.
הקבוצה נולדה במרץ 2005, כתוצאה מפעילותה של עמותת סינגור קהילתי בקטמונים בירושלים. במסגרת פרויקט "מועדון חליפין קהילתי" שהקימה העמותה, ובמהלך ביקורי הבית המתבצעים באורך קבע בין בתי השכונה, נתקלה העמותה בריכוז לא מבוטל של אומנים. לפתע הבנו כי שכונת הקטמונים מהווה מוקד משיכה גם לאומנים. התחושה הייתה כי מדובר בתופעה של ממש, המצדיקה יצירת פעילות סביבה. כבכל פעולה של העמותה, נעשים הדברים בשותפות מוחלטת עם התושבים, בהחלטתם ובהנעתם. לכן, כונסו האומנים למפגש ראשוני על מנת לבחון אם ברצונם לפתח משהו ביחד.
החיבור שנוצר בין חברי הקבוצה היה חזק. חברי הקבוצה רואים בה כיום בית חם להחלפת דעות, להתייעצות מקצועית ואישית ולחברות תומכת, ומפתחים ביניהם שיתופי פעולה מקצועיים ואישיים.
לחלק מהחברים יש סיפורי חיים מרתקים: * דאגלס עבד כצלם ארכיאולוגי באיראן. *צ'נצ'ל הגיע מהודו, בשם האהבה לסיגל. *פרלי הגיעה מקנדה, חיה בסין תקופה ממושכת, לפני ש"חנתה" בקטמונים. *ערן מושפע ביצירתו מחוויות שעבר כילד כשמשפחתו פונתה מימית ועוד...
לקבוצה יש שאיפות קהילתיות- ליצור מרכז אמנות בלב השכונה, אליו יגיעו תושבים מקומיים בעלי עניין באמנות, יילמדו, יודרכו, וייצרו תוך אינטראקציה בינם לבין האמנים. המרכז ישלב חלל עבודה עם גלריה שכונתית לתצוגה של עבודות האומנים והתושבים, ויהווה בהמשך מוקד עירוני וארצי לתצוגות אומנות של תערוכות שונות.
הגלריה העירונית בירושלים, החליטה לאמץ את הקבוצה ולארגן איתה תערוכה שתהווה שלב ראשון בתהליך הקמת גלריה שכונתית ראשונה בעיר.
"מקומי" קבוצת האמנים מהקטמונים
סלון ישראלי לצילום
אוצרים: עינת עריף ויוסי גלנטי
אגריפס 12, גלריה שיתופית, אפריל-מאי 2006
פתיחה: יום שבת 29.04.06, 12:00 נעילה יום ד' 31.05.06, 19:30
בתערוכתנו הקרובה "סלון ישראלי לצילום" שתוצג באפריל-מאי 2006 ב"אגריפס 12, גלריה שיתופית",ירושלים, בחרנו להציג כ-50 עבודות שלנו וכן לארח אמנים נוספים: 35 צלמים ו2 אמני וידאו, רובם מקומיים (חלקם פועלים בחו"ל), המביאים במבטם האישי פן נוסף של הישראליות ומעשירים בכך את הדיאלוג בין אין-ספור הדימויים האפשריים של המקום ותושביו.
אופן התצוגה המתוכנן ילך בעקבות מסורת התצוגה הפריזאית, הסלון לאמנות, שם התמונות תלויות לגובה ולרוחב (קצה לקצה, רצפה לתקרה, כמעט) במטרה ליצור שפע חזותי, תוך הימנעות מכללי התצוגה השגרתיים.
בתערוכה זו נמשיך את הפרוייקט שהתחלנו בשתי התערוכות הקודמות שלנו "ארץ אהבות" (גלריה לימבוס, ת"א, 2003) ו"מת הנרטיב" (אגריפס 12, ירושלים, 2005).
כמו בתערוכות הקודמות גם בנוכחית נבדוק מכלול נושאים חזותיים ורעיוניים הקשורים בישראל ובישראלים וננסה לחבר בין מספר סוגי דימויים הקשורים במקום.
ריבוי הסגנונות בתערוכה, אם בתוך מכלול העבודה שלנו או בזה של האמנים אחרים, יוצר רב-שיח עשיר בקולות המאפשר לנו ליצור מיפוי תרבותי הנצפה ממספר גדול של נקודות מבט. העדר תיזה נרטיבית או חזותית אחידה גורם להיווצרות שפה צילומית שאינה תלויה בתחביר מחייב כזה או אחר. כך חוויית ההתבוננות במרחב הישראלי, מתורגמת אל תוך הגלריה ללא תלות בתבנית חשיבה או נוסחה קשיחה. חווייתו הפרטית של צופה שמחשבותיו יכולות לנדוד בין אינספור מחשבות ותחושות, מצומצמת ומשוחזרת אל תוך חלל התערוכה, דבר המאפשר לו להביט ממרחק ולבחון את מקומו.
אמנים אורחים:
תרצה אבן ובריאן קארל (וידאו) רלי אברהמי, גלעד אופיר, אלן אוקונור (אירלנד), יעל אייזנר, דפנה איכילוב, דוד אמויאל, יונתן אמיר, יקי אסייג, יפתח בלסקי, אייל בן-דוב, נעה בן-נון מלמד, אדם ברג, ליזיאן ג'אגדו, שירה גוטגולד, יערה גור-אריה, גליה גור-זאב, ברוך גרינברג, שי הלוי, עידית וגנר-לוונהיים, אברהם חי, יאן טיכי, מירי כהני, ליאורה לאור, פרנס לבה-נדב, יעל לפק, רבקה מאיר, אבי סבג , אילן ספירא, אלי פוזנר, שרה פילר, יואב קמרט, ג'ואל קנטור, אתי שוורץ, הולי שטיין, נעמי-תרזה שלמון.
עינת עריף ויוסי גלנטי
10 + 1 : צל-מי-צב
10 צלמים ואמן מיצב
פתיחה: יום חמישי, כ"ט בניסן תשס"ו (27.4.06) בשעה: 16:00.
שיח גלריה, יתקיים ביום שלישי, י"א באייר תשס"ו (9.5.06), בשעה 16:00 בגלריה.
נעילה: יום שלישי, י"ז בסיון תשס"ו (13.6.06).
מכללת תלפיות, רח' הזרם 10 ת"א, טל': 5128512-03; 5128507-03 . פתוח: א'–ה' 9.00–18.00; ו' 9.00–12.00
ערב ההינתקות, בטרם פעלה בגוש קטיף הקבוצה הגדולה של אנשי התקשורת וצלמי העיתונות, הציג האמן אבנר בר חמא, שלשה מיצבי-מצב בגלריות שונות במרכז הארץ והפנה בכך לראשונה את תשומת הלב לעקירה הצפויה של המשפחות המסרבות להינתק מביתן.
מאוחר יותר, אצר יחד עם המבקרת והאוצרת צפורה לוריא, תערוכה קבוצתית "קיץ - קטיף", במתנ"ס נווה דקלים.
במהלך האירועים, נרקמו קשרים קרובים בין האמן לצלמי עיתונות שהעתיקו את מגוריהם לגוש קטיף לתקופות שונות והפכו לחלק מהנוף המקומי. חלק מאלו שבחר מעבודותיהם למיצב, התגורר עד הרגע האחרון בין המשפחות וחווה מקרוב את הכאב והעצב.
מעבר למחלוקות האידיאולוגיות המוכרות, הצילום משרה בצופה תחושה חזקה של הזדהות וכאב ונדמה לעתים שהוא חורג מתפקידו כמתווך.
העבודות מבטאות את הטרגדיה האישית שפקדה את המגורשים, ביניהם ילדים שנעקרו ממקומם ואיבדו את ביתם.
על ריצפת הגלריה הונחה מפת ארץ ישראל, שאזור גוש קטיף נקרע וחובר אליה מחדש על ידי רוכסן, ספק פותח ספק סוגר, ספק מחבר ספק מנתק.
המיצב המוצג בגלריה האחרת שבמכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" בת"א, מחדד את השאלה אם ההינתקות היתה רק אקט פיזי לוקאלי כואב, או גם גורם מכריע לנתק מתמשך של המגורשים מהחברה הישראלית.
מיצב זה הוא הראשון משניים שמתכנן האמן לקראת יום השנה להינתקות. למיצב האחר הוא מזמין קבוצת אמנים פלאסטיים שיצרו בעקבות ההינתקות.
