מגזין / מוסף 1

במקום ללדת הוא יעיר את המתים

מיה סלע 2004-04-23 16:52:59

ט"ו הערות על המשיח

1. המשיח שאנחנו מחכים לו הוא זכר. לעתים אנחנו יכולים לדבר עליו במושגים ארוטיים לחלוטין, שיבוא ויגאל אותנו וכל זה, אבל הוא תמיד זכר. גם הגברים הזכרים כמהים אליו. כמיהה הומו-ארוטית משהו. המשורר אדמיאל קוסמן כותב כך בשירו "משהו מכאיב":
    משהו מכאיב לי כאן, בצד, אתה רואה, קוני?
    משהו תפח לי, ויצא לי, ובלט
    לחוץ, מתוך ההרהורים, כמו אצבע
    שנקעה, נפשי הצמיחה
    קרן ארוכה של ייסורים

2. אני מתבוננת בסדרת המשיחים של האמנית עילית לוין-פרנט ושואלת אותה לגבי זה. "כן", היא משיבה לי, נרגנת מעט. "ברור שהוא זכר. הוא גם צריך להיות חד-ממדי. הוא ייקח אותנו למקום ללא קונפליקטים. ללא צד שני. יהיה רק צד אחד למטבע, והוא יהיה צד מפואר. ונשים, מה הן יודעות לעשות בכלל? אנחנו הרי יודעות רק להחליף חיתולים".
3. הציפייה לגאולה טמונה בסופו של דבר בחוסר היכולת שלנו לתפוס את גודל הבדידות שלנו. או את קטנותנו. באיזשהו מקום אנחנו מחפשים תמיד את האבא הגדול הזה, הוא המשיח, שיבוא ויעשה לנו סדר בחדר. אבל מה עם אמא?
4. החטא הקדמון ההוא, של אדם וחווה, רובץ על כתפינו מאז ועד עולם. גורשנו מגן-עדן ואנחנו שואפים לחזור אליו. את החטא ההוא חטאה האשה, שגרמה לגבר לחטוא גם הוא. היא לא משלה בתאוותה. היא אכלה מהתפוח. וממילא היא עשויה מצלעו, אז איך נוכל לצפות שנקבה תושיע אותנו?
5. אמא היא על-פי רוב הדמות הממומשת ביותר בחיינו. היא זו שמאכילה אותנו ומנגבת לנו וסולחת לנו. ומעבר לכל השירותים שהיא נותנת, היא נוכחת. פשוט כך. בהשוואה אליה אבא הוא דמות בלתי מושגת (ר' "משיח").
6. נכון, גם אמהות כבר הולכות לעבודה, אבל בסידור העבודה הן עדיין רשומות לרוב תחת בית וילדים. כשהאבא המשיח מתפנה לכל זה, הוא "עוזר". הילדים יהיו אסירי תודה על הזמן השאול שקיבלו עם המשיח שלהם.
7. מאוד תמוהה בעיני העובדה שלמשיח יהיו ביצים דווקא, לא ביציות. שלא תהיה לו את היכולת לפרות ולרבות. מצד שני, כשהוא יבוא יקומו כולם לתחייה. הנה הסבר לכך שהמשיח יהיה גבר, כלומר, אחד שלא יכול ללדת: במקום ללדת הוא יעיר את המתים.
8. אנשים מאמינים גורסים שכדי לזרז את ביאת המשיח יש לחזור בתשובה. אני מניחה שזה קשור לעובדה שהמשיח צריך להיות גאה בכל ילדיו. שלא יקים אותנו לתחייה ויתאכזב מהרך הנולד.
9. בספרות, בשירה ובאמנות בכלל יש ציפייה לגאולה שמקורה בבני המין השני (בבני אותו מין כשמדובר בהומוסקסואליות). זו תמיד גאולה אישית. האהבה תבוא ותוציא אותנו מהחור שאנחנו נמצאים בו.
10.
 בתור אשה שאוהבת גברים אני יכולה להזדהות לגמרי עם תפישת המשיח כגבר. הוא הרי יהיה הגבר המושלם. זה שלא תהיה סיבה למלא דפים של ספרות בנות כדי להתלונן עליו. הוא יהיה מיסטר דארסי שמתגלה בפני ליזי, הגבר שכולנו חולמות עליו.
11. ובכל מקרה, על נרטיב החדירה קשה מאוד לוותר. מה נגיד? המשיח תהיה אשה והיא תזיין לכולנו את הצורה?
12. אני יכולה לראות את התקוממות הקהילה הלסבית על הילולת החדירה לעיל, אבל לפחות ההומוסקסואלים לצדי. כן שמעתי שיש מכשיר שקוראים לו דילדו. על נרטיב החדירה, כאמור, קשה לנו לוותר.
13. המשיח הוא גבר והשכינה היא נקבה. גם הגאולה נקבה. מהצד השני של העברית, יש לשים לב שרחם הוא זכר. גם שדיים. אולי מדובר בעניין לבלשנים או למשוררים, אבל האמת (שהיא נקבה) היא זכרית במקרה הזה. גברים או נשים – בסופו של דבר כולנו ממתינים למיסטר דארסי. לרגע הגדול של החדירה. למולטי-אורגזמה הזאת, הזכרית, שתגאל אותנו ותחזיר אותנו לגן-העדן ואל חיק הנצח. שלא נצטרך עוד לפחד מהמוות.
14. מטבענו, ואולי מאז החטא הקדמון שלנו, אנחנו מחכים תמיד למשהו הטוב יותר שיקרה לנו מחר. אנחנו תמיד יום אחד לפני הדבר הטוב האמיתי המוחלט שעומד להתרגש עלינו. יום אחד לפני הגאולה.
15. לפי דעתי המשיח עשויה להפתיע יום אחד, ולהיות אשה ג'ינג'ית בהריון. ואולי הוא יהיה אינסטלטור כשרוני שיבוא וינקה את הצנרת מכל הביוב שלנו. חפשו את החריץ, אם כן.