שוטף ומתמלא / פוליטי

צנזורה: האם עיריית תל-אביב "אוהבת אמנות"?

או: טיל נ"ט מעיריית תל-אביב

ביום ה' 26.10.06 עורכת המחלקה לאמנויות של עיריית תל-אביב את האירוע "אוהבים אמנות", אירוע פתיחת עונת התערוכות בגלריות ובמוזיאונים בתל-אביב.
המדרשה לאמנות בבית-ברל התבקשה לשלוח מקבץ עבודות וידיאו-ארט שהוצגו לפני כשנה בפסטיבל "צ'ינה פורטה" בסינמטק תל-אביב. העבודות האלה אמורות היו להיות מוקרנות ברחוב רוטשילד כחלק מפרויקט "אמנות במרחב הציבורי".
בעבודתם של ארתור יעקובוב, מיכל יפה והדס רשף מופיעה דמות גברית אשר מלפפת תפילין ויוצרת מהם צורת טנק אשר לצלילי מארש צה"לי עושה סיבוב כבמפגן צבאי. בקטלוג פסטיבל "צ'ינה פורטה" נכתב על העבודה: "היוצרים משתמשים בשפת הווידיאו של תיעוד פעולה. היוצרים לא התכוונו לבזות את הקדוש, אלא לבחון את הקונפליקט שהם נמצאים בו כאמנים אזרחי ישראל. לאחר סיום הפעולה מוצג טנק התפילין בנוסעו על דיקט ישראלי. הגיחוך והכאב השלובים זה בזה מצוטטים מהמציאות היומיומית".
ביום ד' 23.10.06 הודיעה עיריית תל-אביב לנציגת המדרשה כי עבודת הטנק יכולה לפגוע ברגשות הציבור, ולכן הוצאה מן המקבץ. את שמות היוצרים, אגב, ניתן עדיין לראות בפלייר האירוע. צנזורה זו מעמידה בסימן שאלה את כוונת הערב כולו, ומעלה שאלות על מקום האמנות בחברה הישראלית כיום. נראה כי כוונת הערב היא לעטר את רחובות העיר כדוגמת תערוכת השוורים שהוצבה בדיוק ברחוב שאירועי הערב יתקיימו בו.

איזו אמנות עלינו "לאהוב"?
הווידיאו "טנק התפילין" נוגע בסוגיות של כפייה, אלימות ושיתוק. סוגיות אלו עלולות, ככל הנראה, "לפגוע בציבור". אם כך, האם על האמנות להיות רכה, ידידותית וצייתנית? צנזורה זו מוסיפה מסמר לארון הקבורה של האמנות שאין לה מקום או תקציב, כמו התרבות והחינוך אשר נדחקים לשולי החברה המסורסת, שעוד מאמינה במחסה תחת גלימת הדמוקרטיה וזכות הדיבור.

בערב האירוע מתכוונים היוצרים להציג את העבודה באופן עצמאי ברחוב רוטשילד, לצד הפצת מסמך זה.