מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
טורים / אנרכיסטית ישראלית בברזיל

--

MST

פרנצסקה כץ 2005-05-18 16:26:30   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

Ocupar! Resistir! Produzir!

ה-MST, תנועת האיכרים חסרי האדמה בברזיל, היא ללא ספק אחת התנועות החברתיות החשובות ביותר באמריקה הלטינית.
המשטר הכלכלי שהושלט שזמן המשטר הצבאי בברזיל יצר מצב שבו איכרים רבים גורשו מאדמותיהם או נאלצו לעזוב אותן כתוצאה מבצורת ועוני (בחלקים הצפוניים והמערב-תיכונים של המדינה) או כתוצאה מהמודרניזציה הקפיטליסטית (בחלקים התיכוניים והדרומיים של המדינה). רבים מהם עברו לערים הגדולות בחיפוש אחר עבודה. ככל שחלף הזמן והאיכרים – שהיו עתה חסרי אדמה – לא הצליחו למצוא עבודות, נעשה ברור להם יותר ויותר כי הדרך היחידה הפתוחה עבורם היא לתפוס אדמות ולחיות מהן. הרי בברזיל יש שטחי אדמה לא מעובדים רבים כל-כך.
תפיסות האדמה הראשונות שהתבצעו היו מוצלחות מאוד, והנוהג הפך נפוץ יותר ויותר. משפחות רבות יותר ויותר הבינו שהדרך היחידה להשיג לעצמן אדמה היא דרך המאבק – וב-MST מתעקשים שהמאבק אינו מסתיים עם כיבוש האדמה. האנשים חייבים להמשיך להיאבק במשותף, בצורה מאורגנת, כדי ליצור תנאים שיאפשרו להם לעבד את האדמה ולשרוד.
כיום, לאחר עשרים שנים של מאבק ושל נסיונות התארגנות, של הצלחות ושל אכזבות, חברים בתנועת האיכרים חסרי האדמה כארבעה מיליון איש. מספר לא גדול, בהתחשב בכך שלברזיל אוכלוסייה של למעלה מ-100 מיליון איש. יותר מ-350 אלף משפחות של חברי התנועה כבר הצליחו להתבסס, ולמעלה מ-100 אלף משפחות עודן מפוזרות במאות המחנות וההתנחלויות של ה-MST ברחבי ברזיל, ממתינות לזמן שבו יקבלו את חלקתן.
ה-MST פועל בדרך של מחנאות והתנחלות. לאחר עבודת מחקר מקדימה שמטרתה למצוא אדמה טובה לעיבוד – כזו שבעליה אינם משתמשים בה ויש בקרבתה מקורות מים וכן הלאה – תופסת המשפחה את האדמה (פעולה מסוכנת מאוד, שרבים איבדו בה את חייהם), מקימה אוהלים ומתחילה בחיים חדשים.
עם השנים מתקדמים גם ההליכים המשפטיים הקשורים לתפיסת האדמות, והריבים עם בעלי הקרקעות מגיעים לא אחת לנקודות אלימות מאוד. למעשה, החיים על האדמה מסוכנים הרבה יותר מאשר תפיסתה, שתופסת את בעל הקרקע בהפתעה. ככל שעובר הזמן ובעל האדמה מבין שהאנשים האלה אינם מתכוונים לזוז ממקומם, יש לו יותר זמן לארגן פעילויות איום והפחדה. אנשים רבים איבדו את חייהם או עזבו את המחנות בפחד לאחר שחבורות בריונים חמושים תקפו אותם.

אחד הרעיונות העיקריים ב-MST הוא שכל מחנה חייב לפעול לפחות שנתיים כדי שאנשיו ילמדו להתקיים כקהילה מאורגנת ויצרנית. רק לאחר מכן יהפוך המחנה להתנחלות של קבע.
רוב המחנות מחולקים לקבוצות של 15 עד 20 משפחות. כל קבוצה בוחרת מבין חבריה שני מתאמים (שיוחלפו אם חברי הקבוצה האחרים לא יהיו מרוצים מתפקודם). המתאמים של הקבוצות השונות נפגשים זה עם זה בצורה מסודרת, ומתאמים את תפקידיהם במחנה מבחינת אבטחה, אינפורמציה, חינוך, תרבות, ספורט, כסף וכן הלאה. כל קבוצה עורכת כמובן גם פגישות משל עצמה.
לאחר תפיסת האדמה ואבטחת המחנה מתחילים לעבד את האדמה. אנשי המחנה מקבלים מה-MST מזון בסיסי (אורז, שעועית) ואת השאר הם צריכים לגדל בעצמם. מטרת-העל היא כמובן היכולת המלאה לקיים את עצמם.
לאחר תקופה שעשויה להימשך כמה שנים, אם מצליחים אנשי המחנה לקבל את האדמה (ומדובר על חלקות ענקיות) בצורה משפטית כשרה, המחנה מתחיל בתהליך הפיכתו להתנחלות: כל משפחה זוכה לקבל חלקת אדמה משלה, כזו שתוכל לעבד ולחיות ממנה. עם זאת, הרעיון הוא שהמחנה ימשיך לקיים גם את חיי הקהילה המלוכדים, עם פגישות שבועיות (או תכופות יותר, במקרה הצורך) שבהן מועבר מידע וניתן להעלות בעיות או רעיונות.
אחד העקרונות החשובים ביותר של ה-MST הוא החינוך. בעיר סאו-מלניאוס, למשל, פועל בית-ספר שקבוצות ממחנות ומהתנחלויות של ה-MST מגיעות כדי לעבור בו השתלמויות וללמוד כיצד להפעיל את המחנה, כיצד לעבוד את האדמה וכן הלאה.

ה-MST, שהוא התנועה החברתית החזקה ביותר בברזיל כיום, פועלת עדיין תחת לחץ ואיומים. הרצח האחרון – של שישה אנשים, הפעם – אירע לפני כמה שבועות במדינת פארה שבדרום ברזיל. הרוצחים עדיין לא נתפסו, והמקרה לא זכה לפרסום רב. עוד רצח של חבר MST עבר בשקט יחסי...
אחד הדברים הרציניים שעושה ה-MST לצד הפעילויות השוטפות הוא "חודש אפריל האדום". בכל חודש אפריל נערכות תפיסות אדמה רבות בכל רחבי ברזיל. הסיבה לבחירה בחודש זה היא שלפני כמה שנים נרצחו באפריל כ-17 חברי MST על-ידי אנשים ששכרו בעלי אדמות. החודש, לעומת זאת, עורך ה-MST את המצעד השנתי שלו. אלפי חברי MST, תומכים וחברים נפגשים בגויאניה ויוצאים לצעדה של כשבועיים לעבר הבירה ברזיליה. במהלך השבועיים הללו נערכות פעולות והפגנות בכל עיר ועיירה שהצועדים מגיעים אליהן. בכל לילה מוקמים האוהלים – ובכל בוקר שבים אלפי האנשים לצעוד.
עם ההגעה לברזיליה, ברעש ובבלגן, צועדים כולם לבנייני הפרלמנט.

***

משום שב-MST מיליוני אנשים שחיים במקומות רבים כל-כך, תמיד יש איפשהו בעיות של מזון, של איומים, של מחסור בכסף וכן הלאה – אבל העקרונות של התנועה מסבים לאנשים הרבה גאווה. אנשים פשוטים, שכל חייהם עברו עליהם בעוני, יכולים לקחת חלק פעיל בחיי קהילתם, להשפיע, להדריך, לחנך ולקחת את העניינים לידיהם תוך פעולות והחלטות משותפות עם חבריהם.
הגאווה וההעצמה האישית שבכל יום הן שגורמות לאנשים האלה להמשיך ולהיאבק יום אחר יום, שנה אחר שנה, עד שיקבלו את חלקת האדמה המיוחלת ויוכלו לפרנס את משפחותיהם במו ידיהם.

 

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
יש מקום להקמת תנועה דומה גם כאן.
יניב

ולא רק בכפר, אלא גם בעיר, בשטחים ובניינים שאינם מנוצלים

פורסם ב-11:03 ,19/05/2005
2
אל תדאגו בקרוב גם העניים פה יקחו את שלהם
מרוואן

האינתיפדה השלישית בדרך. חכו לאחרי ההתנתקות

פורסם ב-02:56 ,23/05/2005
3
המתנחלים כבר עשו את זה
איילת

לא הגיע הזמן שיעשו את זה כאן - כבר עשו את זה כאן.
ואז קבעו ועדה לבירור האי חוקיות של העניין.
בקיצור - הכל נראה רומנטי ויפה כשזה במקום אחר, גם אם זה קורה אותו דבר בדיוק מתחת לאף שלך...
מתערבת שאתם שמאלנים (:

פורסם ב-23:25 ,31/05/2005
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה