אפריקה בקומיקס - רשמים מן הביאנלה לאמנות, ונציה 2007
המערב ייצר סדרות-קומיקס רבות שהתבוננו על היבשת האפריקאית מפרספקטיבה אקזוטית ואף גזענית. אחת הסדרות הידועות שבהן היא עבודת הקומיקס "טין טין בקונגו", שיצר האמן המיתולוגי ז'ורז' רמי שזכה לכינוי ארז'ה. טין טין אדום השיער הוא כתב-עיתונות רב מעללים, שנודע בהרפתקאותיו הרבות והמגוונות. הכתב הבלגי הנלהב הביס תמיד את אויביו ואף פתר תעלומות מסמרות-ש??ער ברחבי העולם כולו. בשנת 2007 תבע מבוטו מונדונדו, אזרח בלגי יליד קונגו, את החברה המחזיקה בזכויות היוצרים של טין טין בטענה כי הקומיקס שיצר ארז'ה רווי בגזענות, ולפיכך יש לאסור את הפצתו.
היצירה שנכתבה בשנת 1931, מתארת את עלילותיו של טין טין ברחבי קונגו הבלגית. באחד משיטוטיו באזורים הכפריים של הקולוניה מתנגשת מכוניתו של הכתב הנועז ברכבת. דקות לאחר ההתנגשות נוהרים אל האזור עשרות כפריים "נבערים" ו"פסיביים" הבוהים באירוע בסקרנות. כשטין טין מבקש מהם להחזיר את הרכבת אל המסילה הוא נענה באדישות מופגנת. "קדימה, חבורה של עצלנים, לעבודה!" גוער בהם הכתב האדמוני, כשכלבו הנאמן מאיץ בהם באמצעות נביחות רמות. אפיזודות מסוג זה הולידו כאמור ביקורת עזה, אך גם הצמיחו יצירות קומיקס בועטות המדבררות את החוויה האפריקאית מכלי ראשון.
איום נגנגו ופאוסטין טיטי (Eyoum Ngangue & Faustin Titi), צמד יוצרים מקמרון החיים ופועלים בצרפת, הציגו בביאנאלה האחרונה בוונציה עבודת קומיקס העונה לשם "Tanger à Éternité Une" ("נצח בטנג'יר"), 2003 (דימוי בראש העמוד). העבודה של השניים - מהגרים שצלחו את הדרך לאירופה - עוסקת בחוויית התלישות והפליטות המאפיינת את האדם השחור המחפש את מזלו בעולם. נגנגו וטיטי נפגשו מעל דפי העיתון, כשטיטי אייר כתבה פרי-עטו של נגנגו. מאז יצרו השניים סדרות קומיקס רבות המוקדשות לחיי היומיום באפריקה.
הקומיקס האפריקאי זוכה לאחרונה להכרה אמנותית נרחבת בעולם המערבי. ז'אנר אמנותי זה זוכה לבולטות רבה גם באפריקה עצמה. נגנגו וטיטי מסבירים את הפופולאריות של הסדרות המאוירות באנאלפביתיות המאפיינת את היבשת השחורה. הקומיקס מתווך את מסריו באמצעות עלילה קולנועית פשוטה המוצגת על-ידי רצף של תמונות. ככזה, הוא מהווה מצע נוח לדיון בלתי-אמצעי בנושאים אקטואליים רבים, ביניהם: זכויות-אדם, מגפת-האיידס, השימוש הנפוץ בעינויים ומעמד הנשים בחברה.
העבודה שהוצגה בביאנאלה האחרונה בוונציה (אוצר: רוברט סטור), מתחקה אחר ניסיונו המדומיין של צעיר שחור העונה לשם גאו?וה (Gawa), המבקש לחצות את קו-הגבול המפריד בין אפריקה לאירופה. הסצנה הפותחת, מגלגלת את סיפור המעשה הבנאלי בהיפוך לאחור. לראשונה אנו פוגשים בגיבור כשהוא רוכן מעל מעקה של בית הצופה על העיר טנג'יר, אליה הגיע הצעיר בגפו לאחר טלטלות רבות. גאו?וה שולח מבט נכסף אל אירופה הבלתי מושגת המהבהבת ממרחקים. בועת-המלל המרחפת מעל ראשו מכריזה בפאתוס: "ספרד, אירופה! רק שלושים ושלושה קילומטרים קטנים חסרים לגאו?וה".
גאו?וה, כמו רבים אחרים לפניו, מבקש להימלט מן הרעב, מלחמות-האזרחים והמצב הפוליטי השביר המאפיין את מולדתו, אפריקה. אולם 33 קילומטרים של מים אינם עניין של מה-בכך. למרות שגאו?וה חצה במסעו נהרות, שדות וגבולות מסוכנים, נותרה אירופה הנכספת מחוץ להישג-ידו. המסע הרגלי המפותל של גאו?וה משרטט תוואי גיאוגרפי אלים, ללא נקודת-מוצא ספציפית וללא נקודת-סיום ודאית. הקשיים הממשיים והסימבוליים הכרוכים הן בחציית הים והן בשיבה הביתה, מותירים את הגיבור הבודד במצב של מעבר מתמיד.
הקומיקס המערבי, עיין ערך: סופרמן, באטמן, ספיידרמן ואחרים, מבוסס על גיבורי-על דרמטיים המככבים בעלילות עוצמתיות וכוחניות. כל גיבורי-העל מאופיינים בכושר עמידות גבוה, המאפשר להם להכריע את הרוע המגולם באויביהם. הקומיקס שיצרו נגנגו וטיטי הוא "בדיה ריאליסטית" נטולת גיבורים. סיפורו של גאו?וה אף חסר את המתח העלילתי המאפיין את סדרות הקומיקס שנוצרו במערב, שכן סיפור ההגירה הכושלת הוא סיפור ידוע מראש המושתת על מכלול ריטואלי של סימנים מוסכמים. גאו?וה הוא גיבור מסוג אחר, שכן גאו?וה הוא גיבור מובס. גאו?וה אינו ניחן ביכולות "גדולות מן החיים" המתיימרות להפוך את מסעו הכושל על-פיו. גם העולם הפנטזמטי ועתיר-הפעלולים המאפיין את גיבורי-העל המערביים, אינו חלק מעולמה ה"ממשי" של הדמות המצוירת - גאו?וה. גאו?וה אף אינו מגלם בדמותו גיבור יחיד ומיוחד; גאו?וה הוא כל אחד ואף אחד. סיפורו של גא?ווה הוא סיפורם הידוע מראש של מיליוני מהגרים אנונימיים, המבקשים לגנוב את הגבול אל צדו המערבי של הגלובוס.
הסיפור ה"קטן" של גאו?וה אף אינו מתיימר לייצג מלחמה חסרת-פשרות ברוע באשר הוא. הגיבור המצויר של נגנגו וטיטי אינו נלחם למעשה בדבר, כי אם נכנע לגורל אכזר של עקירה ופליטות. מסכת חייו של הגיבור השחור מופעלת במונחי הכלכלה הקפיטליסטית והשרידים המדממים שהותיר אחריו השלטון הקולוניאלי. הגיבור האפריקאי ממלא בקונסטלציה זו את הפונקציה של המהגר-הפליט חסר-הכול. חייו של המהגר מושתתים על גנ?בת-גבולות, שהייה בלתי-חוקית וחיי דוחק ועוני, ההופכים את הגיבור השחור לאנטי-גיבור, עבריין וסוטה. דימוי זה עומד בניגוד דיכוטומי לגיבורי-העל המערביים, המגלמים בדמותם את היפה, הטוב והצודק.
סיפורו של גאו?וה מנחיל באמצעים פשוטים את מאגר הדימויים הכאוב שמייצרת חוויית הדיכוי. העולם החזותי המיניאטורי של גאו?וה מייצג בו-זמנית הן את דמותו הסטריאוטיפית של השחור והן את הסדר החברתי המאפשר את שגשוגו של הלבן. חוויה זו אינה מיוצגת כהיפוכה של הדמוקרטיה הליבראלית-הקפיטליסטית, אלא כחלק בלתי נפרד מן השיטה.
היצירה
"Tanger à Éternité Une" וסדרות-קומיקס רעננות של יוצרים אפריקאים אחרים, משתמשות בכלים החזותיים שיצר הקומיקס המערבי אך מהפכות את משמעויותיו השגורות. הקומיקס האפריקאי מייצר עלילה "נטולת פעולה", המבקשת להעניק נראו?ת גראפית להוויה העמוקה של הדיכוי. מהלך זה מחלץ את הקומיקס מגיבוריו המיתולוגיים, מתבניות החשיבה הבינאריות ומפנטזמות ילדותיות, ואף הופך אותו לנרטיב חזותי מאתגר המגולל סיפור פוליטי עגום, נעדר Happy End.
תרגום לדף הקומיקס המופיע בראש המאמר (מצרפתית: מואיז בן הרוש):
1: טנג'יר! באופק טריפה, ספרד, אירופה! שלושים ושלושה קילומטרים שחוספמים את גאווה.
2: ועל אף הכל, כדי להגיע הוא נאלץ לעבור מרחקים עצומים.
3: בכל ערב הוא מגיע לגג הזה ומשקיף על העיר.
4: בקו ישר הוא רואה את מפרץ גיברלטר, קו מים שהטביע את שאיפותיו. הוא לא יכול שלא לחשוב על המרחק שכבר עבר.
מתוך: כתב-העת הכיוון מזרח, גיליון 15
"ציור ללא קיר" – קומיקס חברתי ופוליטי
עורכים: מתי שמואלוף ובת-שחר גורפינקל
עורך ראשי: יצחק גורמזאנו גורן
www.bimatkedem.co.il
