מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
מדריך / תערוכות
אנדרו פרימן ב

אנדרו פרימן ב"טל אסתר"

--

אסירים מצלמים, הדס קידר בבית האמנים, ניסוי כלים 2#,

2006-01-10 15:08:44   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה

עופר שפריר בויצו חיפה, מעבר לעושר – פרידה מדלות החומר באשדות יעקב מאוחד, "סטודיו סיטי" בגלריה טל אסתר ו וערב של ערבוב חושים בבצלאל ת"א



מרחב פנימי - אסירים מצלמים

 גלריית ARTSPACE  הפיקה קורס צילום לאסירים בהדרכת יורם וידל, יוזם הרעיון.
היוזמה נולדה מתוך רצון אישי וחברתי להתמודד איש, איש עם  "הכלא הפרטי" שלו, ומתוך הכרה בחשיבות ההתמודדות וההתבוננות על החברה ושלל גווניה, ובפרט על אלה שהורחקו ממנה.
בקורס בין שניים עשר המפגשים, רכשו האסירים כלים בסיסיים אשר אפשרו להם לבטא את חייהם בכלא.
לאסירים ניתן חופש פעולה יצירתי, הם אילו שתיעדו את עצמם, את חייהם בכלא ואת תפישתם.
התמונות, בעלות ערך תיעודי רב מעלה המאפשרות הצצה בין כותלי הכלא, יוצגו בגלריית ARTSPACE ובבתי כלא ברחבי הארץ.
"היתרון בצילום שאין נכון ולא נכון, טוב ולא טוב, יפה ולא יפה, לכן אין מקום להשוואה, כולם צודקים, כולם עושים, כולם שווים..."  ח.כ.  אסיר בכלא הדרים.

פתיחה  במעמד נציב בתי הסוהר: רב גונדר יעקב גנות ב-  15.01.2006 בשעה 19:00 בגלריית  ARTSPACE,  מעבדת SBYCOLOR שבח בן יהודה, דרך מנחם בגין 19, בית הדר, תל אביב.
התערוכה תנעל ב- 28.02.2006.

 

בריאות / תערוכת יחיד של הדס קידר

בית האמנים, תל אביב. פתיחה: חמישי, 12.1.2006 שעה 20:00
הדס קידר בתערוכת יחיד חדשה על האבות (הרצל ואביה), על הלופ שבין יצירה לעשייה חברתית, ועל אוטופיות שנעות בין דברים שהם כאן עכשיו – טלוויזיה, פופ, תרבות צריכה - לבין הגבוה, רוחני, נשגב.
עם הרצל, חוזה המדינה, הקשר האחד מצוי בקרבה המשפחתית (הרצל היה דוד של סבתה) והאחר עם צדדיתו המפורסמת של האב הגדול. אביה, פרופסור קידר, נע בחייו על הציר בין פוליטיקה למחקר - בעברו היה מדען בנאס"א, הקים מפלגה ורץ לראשות הממשלה, כתב תוכניות מדיניות משלו, נפגש עם עראפת וראשי מדינות, ובמהלכו האחרון המציא שיטת בריאות ייחודית למען עולם טוב ובריא יותר. מולם, הדס קידר ממקמת את עצמה, את גופה, את הנשיות מול הגבריות, התפיסה הפטריאכלית/לאומית -ציונית מול הנשיות המפוצלת שממאנת להזדהות עם המקור האחד והמיוחד. הסיבוב האינסופי והאינמקום האוטופי, הקול המעודן והרעש האידיאולוגי, יופי וזיוף.

פרגמנט מתוך שיחה בין הדס קידר לאיתן בוגנים:
...איך היית מתארת במילים את הלך הרוח של התערוכה?
הבסיס של "בריאות" הוא באמת ההתדיינות עם האבות, ניסיון לתת להם מקום וגם לעצמי. בעצם לנסות למקם את עצמי מולם ולהתמודד עם הקולות הנורא חזקים האלה שמושמעים מול קול פנימי יותר, שלי.
באיזה אופן את מתייחסת לפיגורה מיתולוגית כמו הרצל, עם קול נורא חזק מהעבר אבל גם כזה שכיום כבר מוטל בספק?
התייחסתי למהלך מסוים של הרצל, להתחבטות שלו. הוא התלבט, חצי מהיומן שלו נע בין השאיפה לכתוב רומן או להקים מדינה, מהלך בין אמנות/יצירה לאקטיביזם פוליטי. ההתלבטות שלו הייתה להחליט היכן ההשפעה תהיה שלו יותר משמעותית – בין כתיבה למנהיגות. מכאן שהתערוכה לא מנותבת לכיוון הפוליטי, רציתי כמה שפחות לדון בפוסט-ציונות. מה שחשוב בעיני הוא המהלך האישי, הפרטי שלי, אני לא רוצה לייצג שום דבר, אני דנה במהלך נפשי עם האמנות שלי.
המהלך הפרטי שלך מיושם בעבודות הוידאו ובפסלים?
השאיפה שלי היא להוציא את המהלך האינטימי הזה מהקונטקסט הפוליטי-פוסט ציוני ולטפל בזה באופן פיסי. חשוב לי לצאת עם זה החוצה ולהחזיר את זה לרחוב, חשוב לי הכאן ועכשיו. כלומר, להתייחס באופן משמעותי למהלך הגופני שלי שמופעל, כמו שהקשר בין ארכיטקטורה לגוף הוא סוג של אוטופיזם שפוגש את המציאות, ובסוף צריך לחיות בתוך זה. ככלל, אני לא מאמינה שיש משהו גבוה, שהוא מעבר למה שיש פה, ומהקבלה של זה אני עושה דברים.
ומה בין אקטיביזם לאמנות?
בשנתיים האחרונות עסקתי בקשר שבין עשיית אמנות לבין עשייה חברתית/פוליטית. בסוף גיליתי שזה לא זה או זה. הבנתי שאוכל לעשות דברים משמעותיים רק אם אבהיר לעצמי את החשיבות של זה בחיי. אני מחפשת את המקום בו אוכל ליישם את האמנות שלי, לנווט את היכולות שלי למטרות שנראות לי חשובות. מתוך הדילמה הזו הגעתי לאותם יוצרים (הרצל, אבא) שחיפשו את הדרך שלהם לעסוק ביצירה ולמען מטרה מסוימת, זו דילמה אנושית לא פשוטה.

בתערוכה יוצגו מספר סרטי וידאו ופסלים. אוצר: איתן בוגנים

"הרצל", הדס קידר


ניסוי כלים 2#

יומיים של אירועי אמנות רב-תחומית במרכז ביכורי העתים תל אביב

1. פרזנטציות מתוך מופעי ביכורים של אמנים מתחום הבמה
2. עבודות אמנות של 25 יוצרים שיהפכו את מרכז ביכורי העתים למרחב שיפעל על החושים, האינסטינקטים, הלב והשכל: וידיאו-ארט, צילום, מיצבים, מיצגים, מחול, מוסיקה

מנהל אמנותי: אמיתי יעיש  אוצרת: מורן שוב
שישי, 13.1.06 בין השעות 20:00-16:00,  שבת, 14.1.06  בין השעות 22:00-18:00

1. פרזנטציות (מופעים) של היוצרים הבאים:
נעמי יואלי  "דודה פרידה": שרידים מקודשים [שם זמני] - רעב למיתוס פרטי, החותר תחת הזיכרון הקולקטיבי.
ענבל פיכמן "ילדי המים" - להקת מיזוקו:  הנשמות המבקשות להיוולד, נעות בחלל שבין החיים והמוות, בין עבר ועתיד, בין נוצר לנמוג, בין הנברא למתמוסס.חלי מזראי "crypto-dome":  הכיפה הנסתרת -לפני התפרצות הר הגעש סנט הלנס יצרה הלבה הכלואה בתוך ההר כיפה שמשם החלה התפרצות ההר.
תמר דיילי "את מוכרת לי מאיפו שהוא": ניסיון משותף של רקדנית ושחקנית לגלות את פשרן של שיחות חולין יומיומיות.
2. עבודות אמנות בהשתתפות היוצרים הבאים: גלעד סספורטה, ליאור שדה, שי פרדו, תמר נסים, רונן שוקר, גיא רז, דנה טל, דן רייזנר, טליה רז, טל גלבוע, דינה שהם, גיל טבת, מיה סלע, עפר פרנט, אדם שפלן, שפרה קורנפלד, שירי שלו, דמי ליבשיץ, ביניה רכס, טוני בנימין, אבי קורנפלד, יואב סיני, לנה ר. , קבוצת ריקוד בזמן הווה, תלמידי המגמה לתיאטרון תיכון א'

מחיר כניסה -20 ₪, למנויי הסינמטק 10 ₪ בהצגת כרטיס מנוי

גלעד סספורטה

 

עופר שפריר – מנופי ארצנו

תערוכת צילום  5.1.06 – 6.2.06  הגלריה ע"ש מורל דרפלר
האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה - המחלקה לצילום, רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04/8562540   א' – ה' 10:00 – 18:00   

הגלריה לצילום באקדמיה לעיצוב ויצו חיפה שמחה להציג עבודות של בוגר המחלקה לצילום עופר שפריר, חבר קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל.  בעבודותיו מאבחן עופר אמת אפלה בנוף  הישראלי. שרשי עצים עקורים, ריח אדמה, מקלטים הטובלים בעלווה כהה וסמיכה. אור נמוך וצופן סכנה. זעקה נשמעת אי שם ואין מושיע.
בצילום דרמתי שחור לבן חודר עופר מתחת לשלוות הנוף הכפרי.  אסמים, מפעלים, עצים ,סלעים ואבנים עומדים בנוף, כבדים, כהים, חורשי סוד ורוע.
אוצרת: חנה שביב

 "ללא כותרת" עופר שפריר



מעבר לעושר

פתיחה: שבת, 14 בינואר, 2006,  שעה 12:00
מוזיאון בית רמי ואורי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד
אוצר: חגי שגב

החברה הישראלית עברה שינויים דרמטיים בשני העשורים האחרונים. התערוכה "מעבר לעושר" תבחן את השינויים דרך המבט האמנותי. בתחום האמנות חל מעבר הדרגתי לכיוון של יצירה עשירה באמצעים אמנותיים ופיזיים, בשונה מהתפישה שהפכה למזוהה עם האמנות הישראלית – "דלות החומר".
התערוכה תציג את תהליך הגלישה מדלות החומר אל עבר עושר ויזואלי-תוכני, פתייני. האמנים והקהל אף הוא מוכן עתה לעסוק ולהתענג על עושר חומרי וחזותי. התענגות זו באה כתוצאה מן העושר החומרי של כלכלת השוק שעלת ופרחה בשלהי שנות התשעים (שנות ההיי-טק), אך ניצנים לכך ניכרו כבר קודם לכן.
אחת התופעה הברורות היא ההרחבה הניכרת בטווח הביטוי של התחום, והקבלה של צורות ביטוי נוספות, שאינן דלות כלל ועיקר. העושר החומרי והדגש על פיתוי מצאו ביטוי באמנות עצמה, ובאופן בו היא מוגשת לציבור: חללים מפוארים, קטלוגים עשירים, מכירות פומביות, וחזות עשירה. התערוכה מציגה את הסתירות בחברה הישראלית כפי שהן מוצאות ביטוי באמנות: העברה של מסרים של עושר ופיתוי, המגלמים בתוכם ביקורת לצד עונג ותשוקה לעושר.

בתערוכה יוצגו עבודות של:
עדי נס, אלי גור אריה, זויה צ'רקסקי, טלי אמיתי טביב, יוסי מרק, ניר הוד, דרור דאום, דורון רבינא, אריק ונונו ונורית דוד.
לקראת התערוכה יצא לאור קטלוג: מעבר לעושר – פרידה מדלות החומר.

 

 

סטודיו סיטי

ואליד בשטי, מיילס קולידג', אנדרו פרימן, ג'ימס וולינג
אוצרת: אפרת שלם

6.1-10.2.06 פתיחה: יום שישי, 6.1.2006 בשעה 12:00

גלריה טל אסתר גאה להודיע על פתיחת התערוכה "סטודיו סיטי".
התערוכה עוסקת בקשר שבין צילום וארכיטקטורה, תוך דיון במודרניזם ובניגוד שבין הדימוי של העיר לוס אנג'לס לשפע הדימויים שהיא מייצרת.
"סטודיו סיטי" צמחה מתוך עניין לבדוק את "מצב הצילום" בעידן של גלובליזציה שבו אנו עדים להתהוותן של ערי-על (מגה-פוליס). נקודת המוצא לתערוכה נובעת קודם כל מהתבוננות, במקום ובדימויים שהוא מייצר. התבוננות בעבודות תוך תיאור קונטקסטואלי ופלסטי שלהן וחיפוש ההקשר או ההשפעה למקום הפרטי המהווה גם שיקוף של רגע מסוים בצילום עכשווי מלוס אנג'לס.      

לפני כשנתיים הוזמנה אפרת שלם להיות 'אמנית אורחת' במחלקה לאמנות באוניברסיטת יו.סי.אל.אי. (UCLA)  בלוס אנג'לס. האמנים המשתתפים בתערוכה זו הם חלק ממי שפגשה ולמדה להכיר עשייתו, דרך העניין המשותף שהתגלה בשיחות שניהלו על צילום. לפני שנה הזמינה טלי צדרבאום את שלם לאצור תערוכת צילום בגלריה טל אסתר.

זוהי הפעם הראשונה בה מציגים האמנים בישראל. בתערוכה משתתפים ג'יימס וולינג, ואליד בשטי, מיילס קולידג' ואנדרו פרימן שגם יגיע לארץ לרגל פתיחת התערוכה.

ג'ימס וולינג

גלריה בצלאל תל אביב מארחת:  

יד רוחצת יד  - ערב של ערבוב חושים

רצף שיתופי פעולה בין אמנים פלסטיים, מוסיקאים ואמני במה.

יום שבת 14.1.06, החל מ 19:30, גלריה בצלאל תל אביב, רח' סלמה 60. טל 03-6824082, כניסה: 10 ש"ח

הפקה ואוצרות: אלונה רודה. הפקה מוסיקלית: רונה גפן

משתתפים: מיכל אופנהיים, אריאל אפרים אשבל, גיא בכר, יעל ברתנא, רונה גפן, מאיה דוניץ, אמיר וייזר, מישל לה-היסטריק, אורי כינרות, אורי ליכטיק, יוחאי מטוס, עוז מלול, אסנת קלנר, אלונה רודה, קרן רוזנבאום, אסף תלמודי.

פרויקט בעל אופי מעבדתי הכולל רצף של מיצבים ומופעים. הקו המנחה את הערב הוא של "השתלשלות אנושית". כל יצירה היא פרי שיתוף פעולה של שני יוצרים לפחות, כאשר אחד מהם לוקח חלק ביצירה נוספת. כל היצירות קשורות למוסיקה ולבנייתה ביחס לחלל. 
רצף המופעים יוצג פעמיים, על מנת לאפשר תנאי צפייה נוחים.
רצף ראשון ב-19:30, רצף שני ב-21:30.

עוז מלול

להלן תיאור כללי של מהלך הערב:
את הערב פותחת וסוגרת עבודתן המשותפת של יעל ברתנא (אמנית וידאו הפועלת ומתגוררת בהולנד וישראל) וקרן רוזנבאום (מלחינת מוסיקה מודרנית הפועלת בניו-יורק, מקימת קבוצת 'ריפלקס'), המציגות מגפון המחובר לסטנד בגובה 4 מ'. עם התקרבות קהל לאובייקט, המגפון העולה ויורד בדומה לדגל על תורן ומנגן את המנון הצבא הישראלי.
אסף תלמודי (מלחין מוסיקה מודרנית המתמחה בשילוב תכנות מחשבים וכתיבה לכלים אקוסטיים) ואמיר וייזר יצרו למיכל אופנהיים (אמנית קול ומלחינה) כלי נגינה המורכב מצינורות בעוביים ובצורות שונות המשמשים כפילטרים לקול העובר דרכם. האפקט הקולי הנוצר נע על ציר בין יבבות חייתיות לפולחן שמאני, ואופנהיים משתמשת בו בהתאם.

אסף תלמודי ומאיה דוניץ
(פסנתרנית ואמנית קול - מקהלת גבעול, הבילויים) מציגים שיתוף פעולה שבו תהליכים אלגוריתמיים במחשב ואלתור פרוע בפסנתר משמשים בערבוביה. הרעיונות הרגעיים הנובעים מתהליך האלתור מוזנים למנגנון ממוחשב, שיטתי וגיאומטרי ויוצרים מעגל של הזנה חוזרת.
יצירה קולית של מאיה דוניץ תבוצע בבכורה על ידי אסנת קלנר (כוריאגרפית עצמאית ורקדנית להקת המחול 'בת-שבע' לשעבר) ואריאל אפרים אשבל (במאי ויוצר צעיר - כלבלב, גרעינים), המציגים יצירה בימתית העוסקת ביחסי דימוי-צליל וגוף-חלל, הומור נמוך, מוסיקת פופ ורפיטטיביות תנועתית. על הצד הויזואלי מופקד האמן יוחאי מטוס (אמן ומעצב, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יוצר תערוכה קבועה עם מיכל צדרבאום על שלטי רחובות תל אביב), המציב שלט תאורה לאס-ואגסי, שעתוק מכיכר שכוחה באמסטרדם.

יוחאי מטוס ומישל לה היסטריק (משה קוטנר - מוסיקאי, Dj ועורך 'Dj העיר') מציגים עבודה אודיו-ויזואלית המיועדת לשמיעה וצפייה אינטימית בלב ההמון.

על עיצוב התלבושות ביצירתו של אריאל אפרים אשבל אמונה אלונה רודה (אמנית ומעצבת, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל.'אוכלי הכל' בגלריה רוזנפלד, קרב-רב). רודה מציגה קבוצה של 'חמורים' מעולם התעמלות הקרקע, המשמשים תיבת תהודה לרמקולי סאב-וופר המוצבים בתוכם. בתחילה תנוגן במחזוריות יצירה של המוסיקאית רונה גפן המבוססת על תדרים נמוכים ההולכים ומתעצמים. בהמשך, סט תופים חי של אורי ליכטיק (מתופף ו-Dj, ראש מחלקת Dj ב'מיוזיק') המחובר גם הוא למערכת ההגברה.

גיא בכר מצטרף בנגינה גיטרה בעלת שלושה מיתרים לא מכוונים, וליכטיק עובר לנגינה על חבית בלבד. המופע מגביל את עצמו מבחינה מוסיקלית ע"י בחירה  בכלים משובשים וע"י כך חותר תחת ההגדרה הבסיסית של מלודיה והרמוניה.

בזמן המופע הנ"ל, מופעלת יצירתו הפלסטית של עוז מלול (אמן המתמחה במיצבים קינטיים, בוגר טרי של המחלקה לאמנות בבצלאל) על הגג הנשקף מחלונות הגלריה. שני כיסאות גלגלים המופעלים ע"י מצברים נעים בתנועה מעגלית איטית זה לצד זה, עוקפים אחד את השני, מדי פעם יורדים מהמסילות עליהן מוצבים ובאורח פלא חוזרים אליהן, כאילו היו מופעלים ע"י שדים.

הערב בחסות 'מיוזיק' בי"ס למוסיקה יצירה והפקה, 'מוסיקה פלוס', קרן יהושוע רבינוביץ, עיריית תל אביב-יפו  ו'שסק', אשר יספקו נוזלים לגרונות הצמאים.

יוחאי מטוס



 

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
האישה היפה בכתום
סיגל

יוחאי מטוס איך אתה עושה כאלה דברים יפים. תמיד. אבל תמיד.

פורסם ב-20:17 ,11/01/2006
2
מצחיק, פתיחה בנוכחות המפקד
חמלה

האמנים המציגים ממתינים בנימוס בכלא.
האין זה סימבולי שהצילום היפה שבראש הדף שצולם על ידי אסיר, לא נותן קרדיט לצלם האסיר? זה מזכיר קצת את הפרוייקט של וקשטיין (?) שמציג בניו-יורק עם מאתיים נערים (חסרי שם - מסיבות טכניות כמובן ...) מעיירות פיתוח.
תנו לי לנחש אם ליורם וידל היו קוראים יורם מזרחי ולעודד וקשטיין היו קוראים עודד אזולאי כל זה לא היה יכול לקרות, מכל מיני סיבות. לא בהכרח קולוניאליסטיות פטרוניות.

פורסם ב-14:49 ,12/01/2006
3
את/ה מה זה צודק/ת
זכרונה

זה לא קרה בתערוכה"עקבים בחול" שם אם אני לא טועה מי שהציגה וחפצה בכך שמה נכתב בגלוי.

פורסם ב-15:34 ,12/01/2006
4
הדס קידר, סחתיין! (ל"ת)
סיגלית לנדאו

פורסם ב-13:56 ,13/01/2006
5
כל כך מביך התנהלות הערב
גרבץ לו בבוז

לא להאמין שאנשים כאלה מוכשרים יכולים להביא לערב כאוטי של חוסר חשיבה קונספטואלית, וזילזול בקהל. מה לעזאזאל היה שם?

אי-מייל פורסם ב-00:45 ,15/01/2006
6
איזה מהם (ל"ת)
אלמוני

פורסם ב-08:47 ,15/01/2006
7
כן כן (ל"ת)
כן

פורסם ב-15:33 ,22/01/2006
8
מישהו יודע אם הגרפיטי של הרצל נעשה ע"י
הרצליה

מישהו יודע אם הגרפיטי של הרצל נעשה ע"י הדס קדר במיוחד לעבודה או שמישהו אחר גירפט אותו?

אי-מייל פורסם ב-20:44 ,25/11/2008
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה